פסק-דין בתיק ת"א 13341-01-09

מבוא

1.      התובע, יליד 10/8/1986, נפגע ביום 17/10/2008 בתאונת דרכים עת נסע ביחד עם נעאמנה סאמר (הנתבע מס' 1) (להלן: "הנתבע" או "סאמר") על אופנוע מסוג ימהה מ.ר. 236600. מאחר שבמועד אירוע התאונה לא היה כסוי ביטוחי לשימוש שנעשה ברכב, הגיש התובע את התביעה נגד סאמר בטענה שהיה הנהג והמשתמש באופנוע במועד אירוע התאונה ונגד קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

2.      הנתבעים כפרו באחריותם לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה, והעלו מספר טענות במישור החבות. הנתבע טען, כי אין לקבל את גרסתו של התובע, כי הוא (הנתבע) נהג באופנוע עובר לאירוע התאונה ולטענתו, על סמך הראיות שהובאו בפני בית המשפט לא ניתן לקבוע שהוא נהג ברכב. לטענתו, האפשרות שהתובע עצמו נהג באופנוע מסתברת יותר מהאפשרות שהוא נהג בו וזאת נוכח העדויות והראיות שהוצגו מטעם הצדדים.

3.      קרנית טענה אף היא, כי אין לקבל את טענת התובע, כי הנתבע נהג באופנוע ולשיטתה, מן הראיות שהוצגו ואופי פגיעתו של התובע ניתן להסיק כי הוא זה שנהג ברכב.  מאחר שהתובע נהג באופנוע מבלי שהחזיק ברישיון נהיגה ומבלי שלאופנוע היה ביטוח תקף, הרי דין תביעתו להידחות. קרנית הוסיפה וטענה, כי גם אם ייקבע שהתובע לא נהג באופנוע במועד אירוע התאונה, זכאותו לפיצויים נשללת בהיותו המחזיק באופנוע, " שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח", כאמור בסעיף 7(6) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). לטענת קרנית, נוכח הנסיבות שהוכחו, יש לראות בתובע ובנתבע כמחזיקים במשותף באופנוע, ומשנסעו ברכב בידיעה שאין לו כיסוי ביטוחי, אין לשניהם זכות תביעה בהתאם לחוק.

קרנית אף הגישה הודעה לצדדים שלישיים נגד הנתבע בהיותו, על פי הנטען בכתב התביעה, הנהג והמשתמש באופנוע במועד אירוע התאונה, נגד וסים אחמד כנאענה (צד שלישי מס' 2) בטענה שהיה הבעלים הרשום של האופנוע, נגד כאמל אחמד כנאענה (צד ג מס' 3) בטענה שהיה הבעלים של האופנוע ומתיר השימוש בו במועד אירוע התאונה ונגד בכר חסן דראשה בטענה שגם הוא היה הבעלים או המחזיק באופנוע שהתיר לאחר לנהוג בו. במהלך ניהול המשפט התברר כי בעניינו של צד ג' 2 מתנהלים הליכי פשיטת רגל ואף ניתן בעניינו צו הקפאת הליכים, ועל כן עתרה קרנית בסיכומיה למחיקת ההודעה לצדדים שלישיים שהוגשה נגדו.

4.      בנוסף למחלוקות בשאלת החבות, חלוקים הצדדים גם בשאלת גובה הנזק. עיקר המחלוקת בשאלת גובה הנזק מתייחס לחוות דעתו של ד"ר חנוך אלרן, המומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגי, אשר קבע כי נותרה לתובע נכות צמיתה עקב התאונה בשיעור 30%.

זהות הנהג באופנוע

5.      השאלה הראשונה שיש לדון בה היא, מי נהג באופנוע במועד אירוע התאונה, האם זה היה התובע     כנטען ע"י קרנית והנתבע, או שמא נהג בו הנתבע. אם יקבע שהתובע נהג באופנוע, דין התביעה להידחות, ובכך יסתיים הדיון בתביעה ובהליכי ההודעה לצדדים שלישיים. אם יקבע שהנתבע נהג ברכב, יהא צורך להמשיך ולדון בטענת קרנית, כי יש לראות בתובע כמי שהחזיק באופנוע במשותף עם הנתבע והתיר את השימוש בו ולפיכך זכאותו נשללה מכוח הוראת סעיף 7(6) לחוק הפיצויים.

6.      להוכחת טענותיו בעניין זהות הנהג ברכב, הגיש התובע תצהיר מטעמו וכן הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם עד נוסף בשם רביע בדארנה. מטעם הנתבע וקרנית העיד הנתבע עצמו וכן הגיש הנתבע תצהיר של עדת ראיה בשם לובנא נעאמנה, אשר תומכת בגרסתו שהוא לא נהג באופנוע במועד אירוע התאונה. בנוסף לכך, הוגשו דו"חות פינוי התובע והנתבע לטיפול רפואי באמצעות צוותי מד"א שהגיעו למקום.

7.      בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי ביום אירוע התאונה, קרוב לשעה 19:00 התקשר אליו הנתבע, וביקש ממנו לפגוש אותו אצל חבר משותף שלהם בשם רביע בדארנה. סאמר נסע עם רכבו לביתו של רביע, שם הוא פגש את הנתבע כאשר ברשותו היה אופנוע. הנתבע והתובע עלו על האופנוע כאשר הנתבע נוהג בו, ונסעו מכיוון עראבה לכיוון דיר חנא. בהגיעם לכפר דיר חנא אירעה תאונת דרכים עת התנגש הנתבע ברכב אחר ופגע בהולכת רגל שנהרגה במקום. לדבריו, " בשום שלב אני לא נהגתי באופנוע. מי שנהג באופנוע לרבות בזמן התאונה היה סאמר בלבד. אני בכלל לא יודע כיצד לנהוג באופנוע ".

8.      רביע בדארנה סיפר בתצהירו, כי ביום התאונה, בשעות אחר הצהריים, הגיע אליו לביתו בעראבה הנתבע כשהוא נוהג באופנוע. הנתבע ביקש ממנו לתקן את הפנס הקדמי באופנוע ובזמן שהוא עסק בתיקון הפנס, הגיע למקום התובע כשהוא נוהג ברכבו. לאחר שהפנס תוקן עלו התובע והנתבע על האופנוע, ונסעו מהמקום כאשר הנתבע נוהג באופנוע והתובע יושב מאחוריו. בהמשך הערב נודע לרביע כי שניהם (התובע והנתבע) היו מעורבים עם האופנוע בתאונת דרכים. רביע הוסיף, כי רכבו של התובע נשאר אצלו בבית במשך 4-5 ימים עד שהאחים שלו באו אליו הביתה ולקחו את הרכב.

9.      לובנא נעאמנה מסרה בתצהירה גרסה שונה מגרסאותיהם של התובע ורביע. לדבריה בתצהיר, ביום האירוע, קרוב לשעה 18:30-19:00, היא הבחינה בנתבע רוכב על אופנוע בתוך הכפר עראבה כשהוא " יושב מאחורי בחור" שאינה מכירה ושנהג באופנוע. היא זיהתה את הנתבע יושב מאחורי נהג האופנוע ואף סימנה לו עם היד תנועה של " הזהר". לטענתה, היא עשתה כן מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שהיא רואה אותו רוכב על אופנוע. זמן קצר לאחר שהגיעה הביתה שמעה שהנתבע היה מעורב עם האופנוע בתאונת דרכים בכפר דיר חנא. מיד עזבה את ביתה והלכה לכיוון ביתו של פאוזי נעאמנה, דודו של הנתבע, שם הבחינה בהתקהלות של מספר אנשים שסיפרו על מעורבות הנתבע בתאונה, ומיד סיפרה לנוכחים כי זמן קצר לפני כן היא הבחינה בנתבע רוכב על האופנוע כשהוא אינו נוהג בו.

10.  הנתבע טען בתצהירו, כי עקב התאונה הוא סבל מחבלת " ראש קשה וחזקה ועל כן, כל האירועים הקשורים ליום אירוע התאונה מחוקים לגמרי מהזיכרון" שלו. לדבריו בתצהיר: " אני לא זוכר שום פרט מיום אירוע התאונה, לא זוכר את הסיפור שמספרים יתר העדים בתאונה, כך למשל לא זוכר כי רכבתי בכלל על אופנוע יחד עם ראמי עאסלה, הזיכרון שלי כאילו נעצר ודלג על כל אשר התרחש ביום התאונה". הוא הוסיף, כי כשהתעורר בבית החולים לאחר 15 ימים של איבוד הכרה, לא הבין למה הוא נמצא בבית החולים, מה הסיבה לשהייתו שם, כיצד נפגע ומדוע הוא אינו מסוגל להזיז את היד.

הנתבע חזר על גרסתו בתצהיר גם בחקירתו הנגדית. הוא נשאר דבק בגרסה שכל הפרטים הנוגעים ליום התאונה מחוקים לו מהזיכרון, כך שהוא לא זכר בכלל שביקר בביתו של רביע, לא זכר שרכב יחד עם התובע על אופנוע, לא זכר שנסעו שניהם לכפר דיר-חנא, לא זכר שהיו מעורבים בתאונה וכמובן לא זכר מי נהג באופנוע במועד אירוע התאונה. עולה, אם כן, כי העדים הרלבנטיים באשר לזהות הנהג באופנוע בשעת אירוע התאונה הם התובע, רביע בדארנה ולובנא נעאמנה.

11.  לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו על ידם, עדיפה עליי גרסתם של התובע ושל העד רביע בדארנה על פני גרסתה של לובנא. להלן אנתח את הראיות ואסביר מדוע החלטתי להעדיף את עדותם של התובע ושל רביע על פני עדותה של לובנא באשר לזהות הנהג באופנוע.

12.  התובע מסר גרסה סדורה ומפורטת באשר להשתלשלות האירועים שקדמו לתאונה ועד אירוע התאונה כבר בסמוך לאירוע התאונה, והוא נשאר דבק באותה גרסה לאורך כל הדרך מבלי שהתגלו בגרסתו סתירות מהותיות, שיש בהן כדי לפגוע באופן מהותי באמינותה. כבר בהודעה שמסר למשטרה ביום 18/12/08, כחודשיים לאחר אירוע התאונה (מוצג נ/7), סיפר התובע על נסיבות המפגש שלו עם הנתבע ועל שיחת הטלפון שקיבל ממנו. כבר בהודעה זו סיפר התובע, כי הגיע לביתו של רביע עם רכבו, שם הוא פגש את הנתבע שכבר היה ברשותו האופנוע. באותה הודעה סיפר התובע, כי הנתבע ביקש ממנו לעלות על האופנוע מאחוריו, ושניהם נסעו מהמקום כשהנתבע נוהג באופנוע. בהודעה זו שלל התובע את האפשרות שהוא נהג באופנוע. הוא אף סיפר כי אינו יודע אם הנתבע מחזיק ברישיון נהיגה לאופנוע, אם כי הוא ראה אותו בעבר נוהג באופנוע ובטרקטורון. כאמור, התובע חזר על גרסה זו גם בתצהיר עדותו הראית וגם בחקירתו הנגדית, מבלי שהתגלו בגרסאותיו סתירות מהותיות, תמיהות או סימני שאלה שיש בהם כדי לכרסם באמינות גרסתו.

13.  ב"כ הנתבעים טענו, כי אין לתת אמון בעדותו של התובע באשר לזהות הנהג ברכב גם נוכח העובדה שהוא לא סיפר את האמת למומחים מטעם בית המשפט שבדקו אותו, והפריז בתיאור מגבלויותיו בעקבות התאונה. לטענתם, התנהלות זו של התובע פוגמת באמינותו גם לעניין זהות הנהג באופנוע.

אין בידי לקבל טיעון זה. בבוא בית המשפט להעריך עדותו של עד שהעיד לפניו, על בית המשפט לבחון את העדות מתוך ראיית מכלול הנסיבות והראיות שהובאו לפניו. בהקשר זה רשאי בית המשפט לקבל חלק מהעדות כאמינה ולדחות חלק אחר. העובדה שהתובע לא דייק או הפריז בתיאור המוגבלות ממנה הוא סובל עקב התאונה, אינה מביאה, בהכרח, לדחיית גרסתו גם בשאלת החבות. כאמור, בשאלות החבות וזהות הנהג באופנוע, לא מצאתי סיבה לפקפק באמינות גרסתו של התובע.

14.  גרסתו של התובע באשר לזהות הנהג ברכב מקבלת חיזוק מנסיבות השתלשלות האירועים עד רגע הנסיעה מביתו של רביע. אין מחלוקת, כי התובע הגיע למקום המפגש עם הנתבע ורביע ברכב שלו לאחר שהנתבע כבר היה במקום עם האופנוע. עולה, אם כן, כי הנתבע הוא זה שנהג באופנוע עד ביתו של רביע, כאשר התובע כלל לא היה עמו. עובדות אלה עולות מעדותו של התובע במשטרה, מתצהיר עדותו הראשית ומחקירתו הנגדית וכן מההודעות שמסר רביע במשטרה ומעדותו בתצהיר העדות הראשית ובחקירתו הנגדית. על כן, גרסתו של התובע שהנתבע נהג באופנוע אינה תלושה מן המציאות. אך טבעי וסביר הוא שמי שלקח את האופנוע מבעליו, ברשות או ללא רשות כפי שיפורט בהמשך, והביא אותו בנהיגה לתיקון לביתו של רביע, הוא זה שינהג בו לאחר מכן.